יום ראשון, 8 ביולי 2012

היסטורית אוריגמי


התפתחות האוריגמי במזרח

שורשי אמנות קיפול הנייר אינם ידועים בוודאות. היסטוריונים מסוימים טוענים כי סביר שהאמנות התפתחה בסין זמן-מה לאחר המצאת הנייר בשנת 105 על ידי צאי לון, והגיעה ליפן יחד עם הנייר במאה השישית. עם זאת, לא קיים תיעוד כלשהו של האמנות בסין קודם למאה ה-19, בעוד שביפן קיימות עדויות לקיום האוריגמי כחלק מטקסים דתיים, עם התעוררות השינטואיזם בתקופת אשיקאגה (1336 - 1573) ולאחר מכן בתקופת אדו (1603 - 1868). על-כן מקובל כי מקור אמנות קיפולי הנייר הוא ביפן.עד סוף המאה ה-18 הועברה האמנות בעל-פה מאם לבת. רק בשנת 1797 הופיעו ההוראות הכתובות הראשונות, עם פרסום הספר אלף קיפולי העגור. פרסום הספר איפשר התפתחות של האוריגמי מעבר לדגמים הבסיסיים, ומסמן את תחילת הפיכת האמנות לחלק מתרבות הפנאי ביפן.בסוף המאה ה-19 הפך האוריגמי לכלי חינוכי, עם חדירת גני הילדים של שיטת פרובל ליפן. שיטת פרובל שמה דגש על לימוד תוך כדי משחק, ולכן שילבה את האוריגמי בגני הילדים היפניים והשפיעה רבות על אופי האוריגמי ביפן. השם "אוריגמי" (צירוף של המילים "קיפול" ו"נייר") הוטבע רק בשנת 1880, יחד עם המעבר לקיפול בניירות צבעוניים ריבועיים, שהחליפו את הניירות הלבנים המסורתיים - שינוי שחל גם הוא בהשפעת גני הילדים של פרובל, שהעדיפו את הנייר הצבעוני המושך יותר ילדים. הניירות הצבעוניים יובאו ליפן מאירופה על ידי סוחר מטוקיו, שגזר אותם לריבועים ומכר אותם בשם "אוריגמי" וכך השריש את השם בשפה. לפני כן הייתה אמנות קיפולי הנייר ידועה בשמות שונים - "אוריקאטה", "קאמי-אורימונו", "אוריסו", "טאטאמיגאנמי" ועוד.

דף מתוך הספר "אלף קיפולי העגור"


אוריגמי בשינטו ובמסורת היפנית

אמנות האוריגמי היא חלק חשוב במסורות ובטקסים של דת השינטו היפנית, שבה הנייר מסמל טוהר. הנייר הוא חלק חשוב בתרבות היפנית ושימש גם לבניית קירות פנימיים בבתים, כחומר גלם למניפות ולקליגרפיה. במקור שימש האוריגמי בשינטו ליצירת "נושי", קיפולי נייר לבן עם רצועת בשר או חלזונות מיובשים, שצורפו למתנות כברכה למזל טוב. מנהג זה התפתח לדרגה גבוהה של מורכבות וטקסיות עד כי עטיפת מתנות דרשה איש מקצוע המתמחה ב"צ'וצומי" (עטיפת מתנות טקסית).בשינטו יש חשיבות מיוחדת לקיפול העגור. העגור מסמל הגשמה של משאלות, הצלחה ובריאות, ועל פי המסורת, קיפול של אלף עגורים מאפשר הגשמה של משאלה. במאה ה-20 קיבל קיפול העגור גם משמעות של שלום, לאחר שב-1955 סדקו ססקי, ילדה בת 12 מהירושימה, ניצולת פצצת האטום, חלתה בלוקמיה והחליטה לקפל אלף עגורים מתוך משאלה לשלום עולמי. לאחר מותה של ססקי התפרסם סיפור חייה והיא הפכה לגיבורה לאומית יפנית. סיפור חייה של ססקי היה למקור השראה לרבים והוביל למסורת של קיפול עגורים כסמל של תנועות שלום ברחבי העולם כולו



דוגמאות לאוריגמי קלאסי: 







התפתחות קיפולי הנייר במערב


אמנות קיפולי הנייר התפתחה במקביל גם במערב ובמיוחד בספרד, שבה היא ידועה בשם "פפירופלקסיה" (papiroflexia צירוף של המילים הספרדיות "פפירוס" ו"כיפוף"), אם כי מעולם לא הגיעה לרמת המורכבות של קיפולי הנייר במזרח. הנייר יובא לספרד על ידי אמנים מורים במאה ה-12. הספרדים פיתחו את קיפולי הנייר והחלו במסורת של קיפול לצורכי פנאי, ואף כחלק מטקסים דתיים כגון הטבלה. הנייר הגיע לשאר אירופה רק במהלך המאה ה-14, כך שסביר להניח שלא היו מקפלי נייר לפני כן, מלבד בספרד. קיפולי הנייר הגיעו עם מהגרים ספרדים לארגנטינה והפכו גם בה למסורת.

במהלך המאה ה-16, בהשפעת הרנסאנס, התפתחו נימוסי השולחן ברחבי אירופה. עיצוב וקיפול של מפיות שולחן, בצורת דגמי חיות שהתבססו על קיפולי הנייר, התפתחו כתוצאה מכך עד לדרגת אמנות, והשפיעו רבות על קיפולי הנייר במערב. אולם, מורכבות הקיפולים באירופה נפלה בהרבה מזו של הקיפולים היפניים, ורק בשנות השבעים של המאה ה-19, עם פתיחת גבולות יפן לעולם, הגיעו הקיפולים היפניים למערב. האומנות חדרה למערב באמצעות גני הילדים של פרובל, אשר לימדו את השיטה בקרב תלמידיהם, במקביל לייצוא חפצי תרבות יפניים רבים לאירופה בתקופת מייג'י (1868 - 1912).



דוגמא לאוריגמי מערבי (קופסא ספרדית):


אוריגמי בעידן המודרני



בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20 פיתח אקירה יושיזאווה היפני שיטת רישום ובה תרשימים המתארים את תהליך הקיפול. השיטה גרמה לעלייה מסיבית בתפוצת האוריגמי ולשינויים באופיו. יושיזאווה, שנחשב לאבי האוריגמי המודרני, המציא גם מגוון רחב של קיפולים חדשים ושיטות חדשניות ליצירת אוריגמי.


ב-1955 הוצגה במוזיאון העירוני של אמסטרדם, אחד המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות עכשווית, תערוכה של יצירותיו של יושיזאווה. התערוכה תרמה לפרסום מהיר של שיטת התרשימים והאוריגמי ברחבי אירופה, ופתחה סדרה של תערוכות דומות בעולם כולו. 


לקריאה נוספת:
http://www.nytimes.com/2005/04/02/arts/design/02yoshizawa.html?_r=3&scp=1&sq=Akira+Yoshizawa&st=nyt


בעקבות זאת עלה משמעותית מספר העוסקים באוריגמי והוקמו אגודות אוריגמי רבות ברחבי העולם.

פריחת העיסוק באוריגמי גרמה גם לחקר ההיבטים המתמטיים והגאומטריים בתהליך הקיפול. גישה זו גורמת למעבר מעיסוק באוריגמי כמלאכת-יד בלבד אל עיסוק באוריגמי כאתגר אינטלקטואלי. כיום קיימים ספרים ואתרי אינטרנט רבים העוסקים באוריגמי ברמות שונות, והאוריגמי משמש בתפקידים חינוכיים, רפואיים ואף טכנולוגיים.




דוגמאות לאוריגמי מודרני:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה